את מצידך, הבאת איתך כלים מקצועיים ויכולות אישיות שייחודיות רק לך. בזכות האופי המפולפל שלך הצלחת להגיע אליי כבר מההתחלה ולסחוף אותי לדרך שייחודית רק לי, לנו.
היה לך את האומץ לגלות ולהביט היישר לתוך הערפל ולא להרפות עד שנמצא ביחד את הרמז לתעלומה הבאה. האומץ לחקור ולהעמיק לא היה שווה כלום לולא העובדה שלא פחדת מהדרך והשפה הייחודית שנתגלתה בפנינו, ואיתה הצלחנו לראות את הדברים, קשים וכואבים ככל שיהיו.
מנגנוני עבר כובלים או ניתוק תפיסתי ורגשי לא הטעו אותך, ידעת ביחד איתי, לפשט את הדברים ולראותם כפי שהם (למרות ש'ניסיתי' במגוון צורות ודמויות להאפיל על האמת). יופיים האמיתי של הדברים, גם הקשים ביותר, התגלה לנו ויצא החוצה לארבע קירות. הקושי הכי גדול בעיניי היה לא רק לגלות אותם. 'האסתטיקה הויזואלית' שלהם, בדמיון שלי, הייתה עשירה והצליחה להעיף את שתינו לעולם קסום ומשוגע במורכבותו. היא הצליחה לשחד אותנו ביופיה.
הקושי וכמו כן גם היתרון הגדול בכל התהליך הזה, הוא שידעת לקחת את הדברים האלו, שראיתי בדמיון, שגילינו ביחד, ולהפוך אותם למציאות. להשתמש בהם כדי להפוך את המציאות למשהו נכון וטוב יותר בשבילי. מבלי שאפילו ידעתי שאני צריכה ורוצה את זה. זה לא היה פשוט, אי אפשר לעשות שינוי בכמה ימים, ולמען האמת, מגלים בדרך שגם לא כל כך רוצים. הרגלים ומנגנונים שהיו נכונים בעבר התגלו כלא שמישים יותר ואף כמזיקים. אני רציתי להגן ולשמור עליהם. את אפשרת לי לשלוט בהם, מבלי שהם ישלטו בי. לדעת לנתב אותם למקומות נכונים ובריאים שיאפשרו לי להשיג מטרות חדשות. להתמודד עם בעיות חדשות. רק שהפעם, זאת תהיה הדרך שלי, המטרות שלי וההגשמה שלי.