חלק מהדברים שעברתי בחיים עברתי מתוך בחירה, אם אלו לימודים, חיים בארצות זרות, קשרים קרובים עם אנשים או החוויה הנפלאה של האימהות. לעומת זאת, יש דברים שקרו לי שלא הייתי בוחרת בהם, אם זה היה תלוי בי. כך או כך, שני הסוגים לימדו אותי דבר או שניים על העולם ועל עצמי.

למדתי הרבה מהעבודה עם ילדים אוטיסטים.
להבין את האוטיסט משמע להבין את האחר, להיות מוכן לתקשר בשפה אחרת, לפעמים שונה מאוד מזו שלנו, "הנורמאליים". הכלים שרכשתי בתיאטרון, ובמיוחד בתיאטרון התנועה סייעו לי רבות ביצירת הקשר עם ילדים מיוחדים אלה. אנשים חושבים שאוטיסט הוא אדם נטול רגש, או יכולת לקשר – למדתי שההיפך הוא הנכון. למעשה, הילדים שעבדתי איתם היו כל כך רגשיים וחוו את העולם בעוצמות כל כך חזקות, עד שהיו מוכרחים לשים חומות הגנה סביב עצמם.

למדתי מהם על חברות, על עומק ועל ראיית עולם אחרת. למדתי שאם רוצים לעזור למישהו אל לנו להיכנס בגסות לתוך נפשו ולנסות לתקן, את מה שאנחנו חושבים שצריך לתקן.
למדתי לכבד את השוני ולבדוק מהם הצרכים האמיתיים של האדם שלו אני באה לעזור – רק אז אפשר לעבוד ביחד.

הספרים שקראתי בילדותי, ובבגרותי, בין אם מדובר בספרי ילדות יפהפיים, דוסטוייבסקי או פילוסופיה – לימדו אותי על רגש, על כוחה של ההבעה ועל יופי.

התיאטרון, התנועה והיוגה לימדו אותי על כוחה המרפא של התנועה ועל הקשר בין הגוף לרגש.


 
     
גודל טקסט: 
  
עמוד 3 מתוך 4